החלטה בתיק ת"א 40478-06-12

במסגרת כתב ההגנה שהגישה נתבעת מס' 1 (להלן:"העירייה") עלו שתי טענות מקדמיות המצריכות הכרעה כבר בשלב זה, האחת טענת היעדר סמכות עניינית והשנייה התיישנות התביעה.

ב"כ התובע הגיב טענות.

האם התביעה הוגשה בחוסר סמכות עניינית?

העירייה, כאמור, סבורה כי היה על התובע להגיש השגה לוועדת ערר לארנונה ועל כן תביעת התובע הוגשה בחוסר סמכות עניינית לבית משפט השלום.

העירייה טוענת לסמכות ייחודית של מנהל הארנונה וועדת הערר מאחר וטענת התובע לפיה אינו מחזיק בנכס נכנסת בגדר סעיף 3 לחוק הערר. הנתבעת מפנה לסעיף 3 לחוק הערר ולעילת הערר המוגדרת כ "אינו מחזיק בנכס".

חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) תשל"ו 1976 קובע בסעיף 3:

(א)      מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1)  הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2)  נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3)  הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

(4)  היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג - שהוא אינו בעל שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

           (ב)  אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).

           (ג)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה.

נישום הרוצה להעלות טענות נגד שומת ארנונה רשאי להשיג עליה תוך 90 ימים לפני מנהל הארנונה. לפי החוק ניתן להשיג על שומת ארנונה בהתאם לטענות המצוינות בסעיף הנ"ל.